הידוע בציבור ירש את המנוחה, למרות ההתנגדות לירושה

בן זוגה של אישה שנפטרה, הגיש בקשה לצו ירושה, בטענה שהיה ידוע בציבור של האישה במשך 20 שנה. אמה של המנוח ושתי אחיותיה הגישו התנגדות לצו ירושה, וטענו שהוא לא היה בן זוגה הידוע בציבור, ולכן הוא לא זכאי לרשת אותה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה את ההתנגדות לירושה וקבע שבן הזוג הוכיח שהם ניהלו חיי משפחה תקינים במשק בית משותף. בית המשפט הוסיף שגם אם מרבית הנטל הכלכלי הוטל על האישה, אין בכך כדי לשנות את זכותו לרשת מכוח היותו ידוע בציבור של המנוחה.

היה בן זוגה במשך 20 שנה וביקש לרשת אותה

אישה רווקה נפטרה באופן מפתיע, כשאין לה ילדים. בן זוגה במשך 20 שנה הגיש בקשה למתן צו ירושה, בה ביקש לרשת את חלקו בירושה המגיע לו כידוע בציבור של האישה.

אמה של המנוחה ושתי אחיותיה התנגדו בתוקף לכך שבן הזוג של המנוחה ירש אותה. לטענתן בן הזוג לא היה ידוע בציבור של האישה, לא ניהל איתה משק בית משותף, ולא היה ביניהם שיתוף כלכלי.

עוד הוסיפו האם והאחיות, כי המנוחה היא שנטלה את העול הכלכלי ופרנסה את הבית, בעוד בן הזוג ריצה עונש מאסר במשך קרוב לעשור, כמעט מחצית מהזמן שהצדדים היו בני זוג, ולכן הוא אינו זכאי לרשת אותה.

בן הזוג עמד על כך שהם היו בני זוג ידועים בציבור, ולכן הוא זכאי לרשת את המנוחה. בן הזוג ראה במנוחה את כל עולמו, הקריב את שנותיו היפות למענה, ונשאר עמה גם כשידע שהיא אינה יכולה להרות. בן הזוג הוסיף כי הם התגוררו יחד, בילו שבתות אצל אמה של המנוחה, ואף נהגו לטוס לבקר אותה בחו"ל, לאחר שעזבה את ישראל.

בית המשפט לא בודק את כוונת השיתוף של בני הזוג לצורך הורשה

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע שיש לדחות את ההתנגדות למתן צו ירושה שהגישו האם והאחיות. בית המשפט עמד על כך שמטרת סעיף 55 לחוק הירושה, הייתה להשוות את המעמד של ידוע בציבור שנתקיימו בו תנאי הסעיף, למעמדו של בן זוג נשוי.

השופט פליקס גורדצקי הבהיר שכפי שבית המשפט איננו בודק את כוונת השיתוף או ההורשה של בני זוג נשואים לפני שהוא מוציא צו ירושה, כך גם בבני זוג ידועים בציבור שהתקיימו בהם תנאי סעיף 55 לחוק הירושה. כלומר אם הצדדים לא היו נשואים לאדם אחר, והם חיו חיי משפחה במשק בית משותף, הם יהיו זכאים לרשת, בהעדר הוראת צוואה הקובעת אחרת.

המבחן של חיי משפחה במשק בית משותף הוא מבחן גמיש, שיבחן על פי הנסיבות של כל מקרה. במקרה זה מדובר בקשר זוגי שהתפרס על משך למעלה מ-20 שנה, במהלכו בני הזוג התגוררו יחד, ביקרו את משפחתה של האישה בסופי השבוע, ואף טסו תדיר לחו"ל לבקר שם את אם המנוחה.

הידוע בציבור זכאי לרשת, גם אם המנוחה הייתה המפרנסת העיקרית

השופט הוסיף שגם לאחר שבן הזוג ריצה עונש מאסר ממושך, הזוגיות שלהם לא תמה, בתום ריצוי עונשו, הם המשיכו להתגורר יחד ולקיים את חיי הזוגיות שלהם, וקשרו את גורלם זה בזה.

כך גם כשהמנוחה הובאה לבית החולים טרם לפטירתה, בן הזוג הוא זה שהודיע על כך לאחיותיה של המנוחה, ושהה עמן לצד המנוחה בשעותיה האחרונות. על מצבתה של המנוחה, נכתב "ביתי אשתי ואחותנו היקרה", וזאת בהסכמת האם והאחיות, שהכירו במערכת היחסים הזוגית של בני הזוג.

השופט הבהיר שגם אם המנוחה הייתה המפרנסת העיקרית ונשאה ברוב הוצאות משק הבית, אין בכך כדי לקבוע שלא היה ניהול משק בית משותף.

לפיכך קבע בית המשפט כי הקשר הזוגי של המנוחה ובן הזוג התאפיין בקיום יחסי משפחה במשק בית משותף, דחה את ההתנגדות לצו הירושה, ופסק כי יש לתת את צו הירושה שיכלול את בן הזוג הידוע בציבור של המנוחה.

זכויות ירושה של ידועים בציבור

חוק הירושה קובע שידועים בציבור זכאים לרשת, כל עוד אין הוראה אחרת בצוואה, אם מתקיימים שלושה תנאים:

1. המנוח לא היה נשוי ערב מותו.
2. בן הזוג לא היה נשוי ערב מותו.
3. המנוח ובן הזוג חיו חיי משפחה במשק בית משותף.

התנאי השלישי של חיי משפחה במשק בית משותף, הוא תנאי גמיש, ואין לו קריטריונים נוקשים. כל עוד בן הזוג יוכיח חיי משפחה תקינים וניהול משק בית משותף, גם אם הוא לא היה המפרנס העיקרי, בית המשפט יראה בבני הזוג ידועים בציבור לצורך חוק הירושה.

כך גילו אם ושתי אחיות של מנוחה, שהן אינן יכולות להתנגד לצו הירושה לטובת מי שהיה בן זוגה הידוע בציבור של המנוחה במשך 20 השנים האחרונות, על אף שהוא שהה מחצית מהזמן במאסר, והמנוחה הייתה זו שפרנסה אותו.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 23729-08-20 ב. נ' א. ואח'